• הדפסה
  • סימנייה

תימן

מ'באן' ל'קישר': המקורות התימניים של הקפה

תימן - מ'באן' ל'קישר': המקורות התימניים של הקפה תימן מ'באן' ל'קישר': המקורות התימניים של הקפה



קפה עראביקה מתימן, הוא אחד הטובים בעולם. אבל התימנים, שקיבלו את הקפה במאה ה-16, מחשיבים יותר את ההשפעה שלו מאשר את האיכות. זאת, אפשר להסיק מהפופולאריות של ה'קישר', חליטה של קליפות הקפה, שאותה שותים כשלועסים את עלי הגאת - חומר מעורר טבעי - כדי להגביר את השפעתם.

'קישר' הוא האופן הנפוץ ביותר להכנת קפה בתימן; הבדואים, שוכני המדבר, מעדיפים דווקא לצרוך את הקפה בצורת פולים, לעתים קרובות מבלי לקלותם (קהווה ערבי).

הקפה הגיע לתימן לפני כ-500 שנה, מאתיופיה. כבר באותה תקופה, היה זה המשקה ה"רשמי" של העולם המוסלמי, והיה ידוע בשם 'קהווה' - 'יין הנביא'. ההצלחה הגדולה של הקפה הביאה את התימנים לגדל אותו בעצמם. הודות לכך שתימן הייתה צומת חשוב לדרכי השיירות, והודות לנמל שלה - מוקה, החלה לשגשג שם תעשיית יצוא. אפילו כיום, כמעט כל תוצרת הקפה של המדינה מיועדת ליצוא לשווקי חוץ.

 

תימן - המתכונים מתכונים




קהווה סנעאני - קפה בנוסח צנעא

המצרכים לתערובת:

  • 1 ק"ג (35.3 oz) תערובת ערבית
  • 150 גר' (5.3 oz) זנגוויל מיובש
  • 100 גר' (3.5 oz) מקלוני קינמון

אופן ההכנה
במחבת גדולה משחימים מעט את פולי העראביקה (קלוי למחצה). מניחים בצד לצנן מעט, ואחר כך כותשים אותם עם התבלינים בעזרת עלי ומכתש. מרתיחים 4 ספלי מים בקנקן קפה תימני מסורתי (ג'אמאנה), ומוסיפים 4 כפיות גדושות מהתערובת. בוחשים היטב וממשיכים לבשל; מניחים למרתחת לבעבע במשך 15 דקות לערך. מגישים בכוסות.






גירסאות שונות
הגירסה הטורקית (קהווה טורקי): קלייה ממושכת יותר של פולי הקפה; מוסיפים גם קרדמון לתבלינים האחרים, ומכינים בקנקן הקפה הטורקי. הגירסה הבדואית: (קהווה ערבי): קלייה קלה מאוד של פולי העראביקה, וקרדמון ירוק, שאותם מערבבים ביחס של שתיים לאחת. צורתו של קנקן הקפה ממתכת, שבו משתמשים בתימן (ג'אמאנה), מעידה על כך שהוא התפתחות מקנקן הקפה האתיופי המסורתי (ג'בנה).



קישר - קליפות קפה חלוטות
המצרכים לתערובת:

  • 1 ק"ג (35.3 oz) קליפות קפה מיובשות
  • 100 גר' (3.5 oz) קינמון
  • 100 גר' (3.5 oz) זנגוויל

אופן ההכנה
בקנקן תה יוצקים 4 ספלי מים ומביאים לרתיחה. מוסיפים 4 כפיות גדושות של התערובת שנוצרה מקליפות הקפה המיובשות (קישר), ומהתבלינים הגרוסים. בוחשים היטב וממשיכים לבשל; מניחים למרתחת לבעבע במשך 15 דקות לערך. מגישים בכוסות.

את הקישר מגישים בדרך כלל אחרי הארוחה; הוא מקל על העיכול, ממריץ וניחן בעפיצות. מגישים אותו גם במהלך אחר הצהריים, כשלועסים את עלי הגאת. קיימת גירסה מיוחדת של המתכון הזה, שמכינים עם קליפות קפה מיובשות, זנגוויל, עלי גאת ותמרים אדומים. בזכות התכונות המחזקות והממריצות שלו, מגישים אותו לנשים שילדו זמן קצר קודם לכן.