בהריה הגבוהים של הרפובליקה הדומיניקנית, תלמידי התוכנית ללימודי קפה זוכים לחוות באופן אישי את תהליכי הייצור המקומיים. סטיוארט מאמין שהם עשויים להיות המפתח להעצמת דורות העתיד של מגדלי הקפה. 

הקפה נמצא בדם של סטיוארט ומשפחתו. באוגנדה, הוא נהג לעבוד ביחד עם סבתו במטע, במישורים של ארץ מולדתו.

במהלך הזמן שבילה ברפובליקה הדומיניקנית עם התוכנית ללימודי הקפה, סטיוארט זכה להבנה חדשה בכל הנוגע למלאכת גידול הקפה - הבנה שהשיג על ידי טיפוס על הר. 

סטיוארט וחבריו התלמידים נמצאים בנייבה. העיירה, ששוכנת בין ההרים לאגם אנריקילו, היא ביתו של קואופרטיב גידול קפה, שמטעיו משגשגים במדרונות רכס ההרים שנמצא מצפון לה.

במבט ראשון, הסביבה בהרים נראית עוינת במיוחד. מה כבר ניתן לגדל כאן? ובכל זאת, כפי שסטיוארט מגלה, עבודתם הקשה של החקלאים יצרה מוצר מיוחד. 

"הקפה הזה", אומר סטיוארט, "עשיר בחומרים מזינים וטעים יותר מהקפה שגדל במישור".    

אבל הבנתו החדשה של סטיוארט היא לא רק פונקציה של גובה. על ידי בחינת ההווה, היא מעניקה הצצה לעתיד אפשרי עבור קהילות מגדלי קפה אחרות.

כשיצא למסעו, אחת השאלות שניקרה במוחו של סטיוארט הייתה קשורה לתפקיד שאותו ימלאו הצעירים בעתיד ייצור הקפה.

כאשר בני הדור הצעיר לומדים מהוריהם, על ידי גידול, איסוף ועיבוד הקפה ביחד עימם, הם מניחים את היסודות לעתיד שלהם - ויוצרים עסק שהינו בר-קיימא הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית.