ברונו הוא מנהל מגרשי החימר, מנהל התחזוקה של כל מגרשי הרולאן גארוס.

מול משקה קפוצ'ינו, הוא יושב ומספר על יום עבודה שגרתי: בשש בבוקר הוא כבר על המגרש, כדי להסיר מהם את הכיסויים אחרי הלילה ולהכין אותם לאימון של שמונה בבוקר. אחרי התחרויות, צריך להחזיר אותם למקומם, וזו עבודה שיכולה להימשך רוב היום, עד תשע בערב.

למעשה, הקרקע הרבה יותר מורכבת מכפי שנראה על פני השטח: "היא מורכבת משכבה ראשונה רגילה, ומעליה אבנים מלוות ברשת ניקוז, שכבה של חצץ, אבן גיר לבנה, ורק בסוף, בשכבת לבנים מרוסקות".

ברונו להוט להדגיש כי אין דבר כזה מגרש מדרגה ראשונה או מדרגה שנייה: כל מגרש מקבל את אותו הטיפול ואותה המסירות. הוא מסביר כי "מובן שהמגרש המרכזי דורש עבודה רבה יותר בשל גודלו, אך האנשים שעובדים בו נהנים מהמשחקים הכי טובים". עבודה זו דורשת מחויבות וסבלנות, אך היא גם יכולה להביא לסיפוק רב הודות לאווירה המיוחדת המשתררת במהלך הטורניר, במקום שבו העובדים יכולים לפגוש אלופים גדולים, מהעבר ובהווה.